עם כל הכבוד לממשלה,ואין כבוד,כשאני הולכת לישון בשתיים בלילה,איש לא יגיד לי שהשעה בעצם שלוש,יש לי שעון שוויצרי שעובד כמו שעון שוויצרי ואני סומכת אך ורק עליו.
לילה ירושלמי קפוא,אני עטופה בשמיכת פוך כבדה,שישה בקבוקי מים חמים אופפים אותי מכל עבר,כפות רגליי הקרות עטופות בגרבי צמר צבאיות (מזכרת ממלחמת העולם השלישית) של סבא שלי עליו השלום,והכפפות הצהובות מסבתא שתיבדל לחיים ארוכים,על ראשי כובע פרווה שהשאלתי מהשכן הרוסי הקריר,ועל כל הכבודה מונחות שש שמיכות צמר כבשים (סינטטי,ידידותי לסביבה,אבל לא לי) ובעודי רועדת כעלה שלכת בסופת שלגים עזה במוסקבה,מודיע הקריין בקול בס דרמטי ומעורר חלחלה:
שעון הקיץ נכנס לתוקפו.
בא לי לתוקפו!
קיץ?
זו חידה או בדיחה?
ואם אזיז את מחוגי השעון השוויצרי,שכל נגיעה בכפתורו הזערער שוברת לי ציפורן,אתחמם?
האם הממשלה תממן לי את המניקוריסטית?
האם הממשלה אמורה לקבוע לי שאני צריכה להוריד מהבוידם את שמיכת הפיקה הכחולה והדקיקה?
ושאדליק מזגן?
האם הממשלה תממן לי את הטישיו?
אפצ'י.
סליחה,בה השעה?
©
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה