אני ואתה,ואנחנו לא נשנה את המרפאה של
רופא השיניים,הוא ימשיך לעקור נטוע,ויעבוד בתוך פינו כאילו נכנס למבנה רעוע הדורש
שיפוץ יסודי מן השורש.
המקדחות עובדות במרץ,הלמות הפטישים דופקת
את המוח,והוא לא שוכח לעשות מדידות כדי שהלבנים החדשים יוצבו בקו ישר
וסימטרי.
מי שלא עבר מדידות בתוך פיו הפרטי,לא
יבין זאת.אין,לא היה ולא יהיה תהליך מעורר בחילה כמו זה,הרופא מכניס לפיך מבנה גדול
ממולא חומר דמויי פלסטלינה ריחנית,המבנה מוצמד לאורך שיניך,נוגע בגרונך ואתה אמור
לא לזוז,לא לבלוע ולא להקיא.
להקיא.
והזריקות?
טוב,לא משנה,אולי ילדים קוראים את הרשומה
הזאת ואני לא רוצה להפחיד אותם,במה הם חטאו, הקטנטנים?
האם חידשתי כאן משהו למי שכבר ביקר אצל
רופא שיניים?
עד כאן לא ממש,אבל הנה אני מטילה פצצת
הרגעה:
בזמן הטיפול האזינו למוזיקה!
שלשום הייתי בטיפול שנמשך שעה וחצי,וכמעט
ולא הרגשתי כלום.
פשוט,האזנתי למוזיקה.
הטענתי בבית נגן במוזיקה האהובה
עליי,ומיד כששכבתי על מיטת הטיפולים הצמדתי אוזניות לאוזניי,עצמתי עיניים ועברתי
לעולם שכולו צלילים ומנגינות אהובות.
במקום לשמוע את רעש המקדחות שחפרו בפי
כאילו חיפשו שם ממצאים ארכיאולוגיים מבית שני,שמעתי את אריק איינשטיין שר בקולו
המלטף:
אני ואתה נשנה את העולם...
טוב,אולי לא את העולם,אבל כן את חווית
הטיפול אצל רופא השיניים.ההאזנה למוזיקה העניקה לי תחושת ניתוק חלומית,כאילו לא
מטפלים בי אלא במישהו אחר (סליחה,מישהו:)) וכבר אני מצפה בקוצר רוח לתור
הבא,הזדמנות פז להאזין למוזיקה האהובה עליי ולהתנתק לשעה ארוכה מכל העולם ההומה
סביב.
מה רע?
אני חושבת שבאמת כולם חוששים ברמה כזו או אחרת מרופא השיניים.. אפילו אלה שלא באמת פוחדים, תמיד יש חשש כלשהו
השבמחקמסכיתה איתך.
השבמחקתודה!