דפים

יום רביעי, 16 במאי 2012

אתה המשורר




אַתָּה הַמְשׁוֹרֵר


אַתָּה הַמְשׁוֹרֵר
הָאוֹחֵז בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ
בַּמִּלִּים
כְּמוֹ הָיוּ יַהֲלוֹמִים,
בּוֹדֵק צְלִילוּת תְּכוּלָתָן
מִבַּעַד לְמִיקְרוֹסְקוֹפּ רָגִישׁ,
מְלַטֵּשׁ זָוִיּוֹת חַדּוֹת
מְשַׁיֵּף פִּנּוֹת עֲמוּמוֹת
עַד שְׁקִיפוּת מֻשְׁלֶמֶת -

וּמוֹצִיא לָאוֹר.


©



ניקוד והגהה:

יום שלישי, 15 במאי 2012

סִימָן שֶׁצָּרִיךְ חִבּוּק




סִימָן שֶׁצָּרִיךְ חִבּוּק 


כְּשֶׁהַיֶּלֶד כּוֹעֵס וּמַחְמִיץ פָּנִים
לֹא אוֹכֵל (גַּם לֹא מַמְתַּקִּים),
מְסָרֵב לִישֹׁן בַּזְּמַן הַקָּבוּעַ
וְלֹא מַרְגִּיעַ אֶת הַדֻּבִּי הַפָּצוּעַ.
לֹא בּוֹנֶה מִגְדָּלִים מִלֶּגוֹ צִבְעוֹנִי
וְלֹא מְצַיֵּר שָׁמַיִם וְשֶׁמֶשׁ
בְּצֵרוּף הַחֲתִימָה: אֲנִי –

סִימָן שֶׁצָּרִיךְ חִבּוּק.

©


ניקוד והגהה:

יום שני, 14 במאי 2012

אוצר




הָאוֹצָר


חִפַּשְׂתִּי אוֹצָר בְּפִנַּת הֶחָצֵר
וּבַכְּלוּב שֶׁל הַתֻּכִּי מוֹמִי;
בְּלוּל תַּרְנְגוֹלוֹת
בֵּין בֵּיצִים מוּטָלוֹת,
וּמִתַּחַת לַמִּטָּה שֶׁל רוֹמִי;
בְּאַרְגַז הַחוֹל, בְּפִנַּת הַבֻּבּוֹת
וּבַמְּגֵרָה שֶׁל שִׁירָה אֲחוֹתִי –
וּמֵרֹב חִפּוּשִׂים הָלַכְתִּי לְאִבּוּד
וְעַכְשָׁו מְחַפְּשִׂים הֵם...
אוֹתִי.

©



ניקוד והגהה:




הנקדן




שִׁירִי נוֹלַד עָרֹם וְעֶרְיָה
לְלֹא כְּסוּת לְהָחֵם אֲבָרָיו
קוֹפֵא מִקֹּר, רוֹעֵד מִבּוּשָׁה,
מַסְתִּיר בֵּין דַּפַּי פָּנָיו.

הֶעֱמַסְתִּיו עַל שִׁכְמִי וְיָצָאתִי לָתוּר
אַחַר מְעַצֵּב צַמֶּרֶת.
חִפּוּשַׂי נָשְׂאוּ פֶּרִי, הִצְלַחְתִּי לָדוּג
אֶת נַקְדַן הָעַל בָּרֶשֶׁת.

הוּא עִטֵּר בִּזְהִירוּת תָּו אַחַר תָּו
כְּשׁוֹזֵר אַבְנֵי חֵן עַל חוּט,
וְהִגִּישׁ בַּעֲנָוָה עַל טַס זָהָב
שִׁיר עֲטוּי בִּגְדֵי מַלְכוּת.

©

ניקוד והגהה:


חמוטל טל






כשחמוטל טַל צוֹחֶקֶת
תַּלְתַּל שֶׁל זָהָב
רוֹקֵד עַל מִצְחָהּ.

כשחמוטל טל בּוֹכָה
עֵינֶיהָ הַתְּכֻלּוֹת
נֶעֱצָמוֹת בִּמְבוּכָה

כשחמוטל טל מְחַיֶּכֶת
גֻּמַּת חֵן עֲמֻקָּה
מְקַשֶּׁטֶת אֶת לֶחְיָהּ

כשחמוטל טַל יְשֵׁנָה
יְשֵׁנִים  בְּיַחַד אִתָּהּ:

תַּלְתַּל שֶׁל זָהָב

עֵינַיִם תְּכֻלּוֹת

וְגַם גֻּמַּת חֵן

אַחַת

וִיחִידָה.
 
 

יום שבת, 12 במאי 2012

צפת -




צְפָת


מִתְפַּתֶּלֶת עִם הַסִּמְטָאוֹת
בְּמַעְגָּלִיּוּת אֵין־סוֹפִית,
שׁוֹאֶפֶת פִּרְקֵי אָבוֹת
הַבּוֹקְעִים מִכָּל קֶרֶן זָוִית.

קוֹל שׁוֹפָר מְהַדְהֵד בֶּחָלָל
מַחְרִיד צִפֳּרִים וּלְבָבוֹת,
טַלִּיתוֹת צָחוֹת נִפְרָשׂוֹת עַל רָאשִׁים –
כְּכַנְפֵי יוֹנִים הוֹמִיּוֹת.

פּוֹסַעַת בִּנְתִיבֵי הַהִיסְטוֹרְיָה
נוֹגַעַת בַּאֲבָנֶיהָ, בְּרוּחָהּ,
וְהַלֵּב מִתְמַלֵּא עַד כְּלוֹת
קְדֻשַּׁת הַמָּקוֹם הַבְּרוּכָה.


©

ניקוד והגהה:

יום שישי, 11 במאי 2012

בית משוקולד




בַּיִת מִשּׁוֹקוֹלָד

בָּנִיתִי בַּיִת
מִשּׁוֹקוֹלָד אֲמִתִּי,
שְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים
(אֶחָד לַאֲחוֹתִי).

לַחֶדֶר שֶׁלִּי
הוֹסַפְתִּי מִרְפֶּסֶת,
וּלְיָדָהּ שָׁתַלְתִּי
גֶּפֶן מְטַפֶּסֶת.

בַּסָּלוֹן סִדַּרְתִּי
סַפָּה וְשֻׁלְחָן,
וַעֲצִיץ עִם פְּרָחִים
עַל מַדָּף לָבָן.

כְּשֶׁסִּיַּמְתִּי לְרַהֵט
אֶת כָּל הַחֲדָרִים
הִזְמַנְתִּי לְבֵיתִי
כַּמָּה חֲבֵרִים.

הֵם הִגִּיעוּ בִּמְהִירוּת
רְעֵבִים מְאוֹד
וְאָכְלוּ מִיָּד
אֶת כָּל הַקִּירוֹת.

הָיׁה הָיָה בַּיִת
מִשּׁוֹקוֹלָד אֲמִתִּי,
שְׁלוֹשָׁה חֲדָרִים
(אֶחָד לַאֲחוֹתִי).


©  

בקרוב ייצא לאור ספר שירי ילדים בשם הזה:

בית משוקולד

ללקק את האצבעות! 

והכדור מסתובב



והכדור מסתובב


שיטפונות, רעב
אפקט החממה,
חור באוזון
זיהום האדמה -

והכדור מסתובב

הצתות,שריפות
הידלדלות משאבים,
כריתת יערות,
ריקון מחצבים -

והכדור מסתובבמלחמות, אסונות
מפולות ,צונאמי
רעידות אדמה
טרור איסלמי-

והכדור מסתובב
הפיכות אדירות
משטרים קורסים
רציחות אכזריות,
מלחמות אחים -


ו ה כ ד ו ר ?
מ  ס  ת  ו  ב  ב

©

יום רביעי, 9 במאי 2012

חִבּוּק קָטָן




חִבּוּק קָטָן


עָמֹק־עָמֹק
בְּתוֹךְ הַתִּיק שֶׁל הַגַּן
אִמָּא הֶחְבִּיאָה
חִבּוּק קָטָן.

אִם יַרְגִּיזוּ אוֹתִי
אוֹ מַשֶּׁהוּ יָצִיק
אֲנִי לֹא אֶבְכֶּה כִּי
יֵשׁ חִבּוּק בַּתִּיק.

יום חמישי, 3 במאי 2012

המשורר - Poet




הַמְשׁוֹרֵר

מִלּות הַמְשׁוֹרֵר
הֵן גַּם הַמַּנְגִּינָה,
מְרַחֲפוֹת בֶּחָלָל
כְּכַנְפֵי יוֹנָה הוֹמִיָּה
אֲנִי עָפָה וּמְלַקֶּטֶת אוֹתָן –
פְּנִינָה אַחַר פְּנִינָה –
וְשָׁרָה אֶת הַמַּחְרֹזֶת:
מִלִּים וּמַנְגִּינָה.


©


ניקוד והגהה:

אריה מהחלומות - Lion




אַרְיֵה מֵהַחֲלוֹמוֹת

הִתְעוֹרַרְתִּי בַּבֹּקֶר
וְהִרְגַּשְׁתִּי גִּבּוֹר
חָלַמְתִּי שֶׁאֲנִי אַרְיֵה
בַּג'וּנְגֶל הַשָּׁחֹר,
נִלְחַמְתִּי בַּחַיּוֹת
וְנִצַּחְתִּי אֶת כֻּלָּן,
בַּחֲלוֹם קְצָת שָׁכַחְתִּי
שֶׁאֲנִי הֲכִי קָטָן.


©

ניקוד והגהה:



קרוסלה -Trip




כְּשֶׁאַבָּא וַאֲנִי
יוֹצְאִים לְטִיּוּל,
אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים
בְּאוֹתוֹ הַמַּסְלוּל.

יָשָׁר יָמִינָה
שְׂמֹאלָה סִיבוּב,
וְהִנֵּה הַגִּנָּה
מוּל עֵץ הֶחָרוּב.

סַפְסָל יָרֹק,
מַגְלֵשָׁה אֲדֻמָּה
וּבַקָּצֶה הָרָחוֹק -
נַדְנֵדָה כְּתֻמָּה.

אֲנִי רָץ לַמַּגְלֵשָׁה
מִשְׁתּוֹלֵל וְנֶהֱנֶה,
וְחוֹשֵׁב שֶׁעָמֹק בַּלֵּב
אַבָּא קְצָת מְקַנֵּא.

הִנֵּה אַבָּא שֶׁל סֶלַע
לֹא מִתְבַּיֵּשׁ:
מִסְתּוֹבֵב בַּקָּרוּסֶלָה
כְּמוֹ בֵּן שֵׁשׁ.

אַחֲרֵי שָׁעָה בְּעֵרֶךְ
כְּשֶׁנַּעֲשָׂה קָרִיר וְחָשׁוּךְ
חוֹזְרִים בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ
אֲבָל הָפוּךְ.

הוֹפּ, הִגַּעְנוּ הַבַּיְתָה
הִנֵּה הַדֶּלֶת הַיְּרֻקָּה
וּבַפֶּתַח עוֹמֶדֶת אִמָּא
רַק לָנוּ מְחַכָּה.

©

דגים לשבת - Fish




אישה ביקשה לקנות דג קרפיון לכבוד שבת.
נכנסה לחנות לממכר דגים,בחנה את הדגים ששחו להנאתם במים ,הצביעה על אחד מהם ואמרה למוכר:
אני רוצה אותו,אבל תגיד ת'אמת, בטוח שהוא טרי?

יום רביעי, 2 במאי 2012

איפה ה שלג - Where the snow




יאיר לפיד שואל "איפה הכסף", ותסכימו איתי שהשאלה שלי חשובה הרבה יותר,ואם ארוץ איתה לכנסת אקבל 120 מנדטים (לא כולל את קולות החיילים והימאים).
ביום שישי האחרון ,לאחר שאחרון החזאים נשבע שביום שבת נקום לעיר לבנה,החליטו החברים של בני לעשות בביתנו מסיבת פיג'מות,ובבוקר לצאת לגינה ולהשתעשע בשלג.
בדיוק בזמן  צפירת השבת פעמון הדלת גם צלצל,והם נכנסו פנימה כרוח סערה.
30 בנים בפיג'מות העשויות ג'ינס וחולצת טריקו שחורה צעדו בסך היישר אל הסלון הלבן,השתרעו על הספות,השטיחים,הוילונות,השטיח הפרסי והחתול הסיאמי,ומעכו את הבית שלי עד טיפת הרהיט האחרונה.
הכנתי להם במבה לארוחת ערב,שעות טרחתי עד שהצלחתי לפתוח את השקיות,שעות,מה,לא יכולים לייצר שקיות עם רוכסן? בעצם,כמו שאני מכירה אותי הריץ' רצ' היה נתקע באמצע,כרגיל.
רחש הלעיסה העביר בי גאווה בלתי ניתנת לשחזור:
אני,במו ידיי,הכנתי ארוחת מלכים ל 30  חבר'ה רעבים! כבוד!
החושך ירד אט אט,הרעש גבר מהר מהר,זמזומי האייפונים התחרו בקולות הרעמים,שמצידם התחרו בקולות שבקעו ממכשירי הטלוויזיה,המחשבים,הנגנים למינהם...לקחתי מגפון ושאגתי לתוכו כמו דפני ליף בשעתה,וביקשתי שקט חברתי,והם רק הגיבו בתשואות סוערות וצלצלו לערוץ 2 שיבואו לצלם את המחאה הביתית...
הצעתי לילדים ללכת לישון קצת,בינתיים יירד שלג ובבוקר תצפה להם הפתעה...

בבוקר ציפתה להם הפתעה:
לא שלג ולא נעליים (שלא לדבר על מגפיים)
ישבנו יחד,מחינו דמעות אכזבה והכנו שלט ענק לקראת המחאה המתוכננת בכיכר ציון לאמור:

איפה השלג???

כולם באים!

חשוב:
ההפגנה תתקיים בכל מזג אויר,כולל שלג.


מי (לא) פוחד מ רופא שיניים? - Not afraid of dentist




אני ואתה,ואנחנו לא נשנה את המרפאה של רופא השיניים,הוא ימשיך לעקור נטוע,ויעבוד בתוך פינו כאילו נכנס למבנה רעוע הדורש שיפוץ יסודי מן השורש.
המקדחות עובדות במרץ,הלמות הפטישים דופקת את המוח,והוא לא שוכח לעשות מדידות כדי שהלבנים החדשים יוצבו בקו ישר וסימטרי.
מי שלא עבר מדידות בתוך פיו הפרטי,לא יבין זאת.אין,לא היה ולא יהיה תהליך מעורר בחילה כמו זה,הרופא מכניס לפיך מבנה גדול ממולא חומר דמויי פלסטלינה ריחנית,המבנה מוצמד לאורך שיניך,נוגע בגרונך ואתה אמור לא לזוז,לא לבלוע ולא להקיא.
להקיא.
והזריקות?
טוב,לא משנה,אולי ילדים קוראים את הרשומה הזאת ואני לא רוצה להפחיד אותם,במה הם חטאו, הקטנטנים?
האם חידשתי כאן משהו למי שכבר ביקר אצל רופא שיניים?
עד כאן לא ממש,אבל הנה אני מטילה פצצת הרגעה:

בזמן הטיפול האזינו למוזיקה!

שלשום הייתי בטיפול שנמשך שעה וחצי,וכמעט ולא הרגשתי כלום.
פשוט,האזנתי למוזיקה.
הטענתי בבית נגן במוזיקה האהובה עליי,ומיד כששכבתי על מיטת הטיפולים הצמדתי אוזניות לאוזניי,עצמתי עיניים ועברתי לעולם שכולו צלילים ומנגינות אהובות.
במקום לשמוע את רעש המקדחות שחפרו בפי כאילו חיפשו שם ממצאים ארכיאולוגיים מבית שני,שמעתי את אריק איינשטיין שר בקולו המלטף:
אני ואתה נשנה את העולם...
טוב,אולי לא את העולם,אבל כן את חווית הטיפול אצל רופא השיניים.ההאזנה למוזיקה העניקה לי תחושת ניתוק חלומית,כאילו לא מטפלים בי אלא במישהו אחר (סליחה,מישהו:)) וכבר אני מצפה בקוצר רוח לתור הבא,הזדמנות פז להאזין למוזיקה האהובה עליי ולהתנתק לשעה ארוכה מכל העולם ההומה סביב.
מה רע?

הרכבת הקלה - ירושלים - Train in Jerusalem





ירושלמי קם בבוקר - כן חברים, גם הירושלמים קמים לעתים - ולאחר שתייה חפוזה של קפה הפוך ופושר כמו מזג האוויר, הוא יוצא מביתו בחיפזון כדי לא לאחר לרכבת.
מדוע הוא ממהר, תשאלו, הרי השעה 6.00 בבוקר, יש לו עוד שעתיים תמימות להגיע למקום עבודתו, זה המון זמן...
לפני פרוץ הרכבת הקלה הראשונה לחיינו הוא יצא מביתו ב־7:30, עלה על האוטובוס ותוך רבע שעה הגיע ליעדו.
מאז שפרצה המלחמה, אה סליחה, הרכבת, נרשמו לו אין־ספור איחורים, והנה לפניכם תיעוד של בוקר של יום מפרך:
האיש יוצא מהבית, בעבר הייתה תחנת אוטובוס מרחק חמש דקות הליכה מביתו, הייתה ואיננה עוד.
הוא הולך ברגל ולאחר 19 דקות מגיע לתחנה. ממתין לאוטובוס במשך 17 דקות, שמגיע עמוס עד אפס מקום. ידידנו נדחק פנימה כמו הסרדין האחרון בקופסת הטונה הנידחת.
לאחר 23 דקות הגיע. לעבודה? מה פתאום? לתחנת הרכבת הקלה.
ייאמר לזכותה שהגיעה מהר, לעומת זאת, לגנותה ייאמר, שהיא שטה לאט כאילו הייתה ספינת תענוגות של איל הון סעודי עטור תכשיטים ומדליות.
חצי שעה, וידידינו הירושלמי קופץ מהרכבת ורץ לעבר תחנת האוטובוס שלוקח אותו כמעט עד מקום עבודתו, נותר לו רק לרוץ מרתון בעלייה התלולה שהאוורסט היה מסמיק לידה. הוא מסדיר את נשימתו, נכנס פנימה ונתקל במבטו הזועף של הבוס:

אפשר לדעת למה איחרת?

ארבע כנפות - Thanks for the rain, sun, moon, love







מִתְעַטֵּף בְּאַרְבַּע
כַּנְפוֹת הָאָרֶץ,
וְיוֹצֵא בִּמְחוֹל הוֹדָיָה:
עַל גֶּשֶׁם בְּעִתּוֹ,
יָרֵחַ בִּמְלוֹאוֹ,
חַמָּה מֵיטִיבָה,
אַהֲבָה.

©